מערכת הבלמים נחלקת לבלמים קדמיים ובלמים אחוריים והפעלתם משולבת. יעילות הבלימה מתחלקת 70 אחוז גלגלים קדמיים 30 אחוז גלגלים אחוריים. הכוח המאפשר את פעולת מערכת הבלמים הוא החיכוך שנוצר כתוצאה מתנועת שני גופים בכיוונים מנוגדים או במהירות יחסית ביניהם ויש ביניהם מגע. החיכוך מתנגד לתנועה ולכן הוא יפעל בכיוון הפוך לכיוון התנועה
ישנם שני סוגים של מערכות בלימה. מערכת בלמי תוף שנחשבת למערכת מיושנת ובעלת יעילות בלימה נמוכה הנובעת בעיקר מפינוי חום גרוע. מערכת זו מתאפיינת גם מגודל פיזי ומשקל גבוהים, ומערכת בלמי דיסק הנפוצה ביותר עליה נרחיב בהמשך.
נוזל בלמים
נוזל הבלמים (ולא שמן בלמים). מדובר בנוזל בעל צמיגות נמוכה שבסיסו מופק מצמחים ואליו מוסיפים תוספים שונים כדוגמת גליקול או סיליקון על מנת לשפר את עמידותו בטמפרטורות גבוהות. תפקיד נוזל הבלם הוא להעביר את הלחץ הנבנה במשאבה המרכזית אל הקאליפר ושם ללחוץ על הבוכנות לשם ביצוע הבלימה
בשל העובדה כי נוזל הבלמים נמצא ונוגע בקאליפר ובבוכנה הלוהטים עקב החיכוך הנוצר ברפידות, הוא חשוף לטמפרטורות גבוהות מאד היכולות לגרום לרתיחתו. כשנוזל רותח הוא עובר בין מצב צבירה של נוזל למצב צבירה גז שכידוע יכול להידחס בקלות ועל ידי כך לאבד את היכולת להעביר לחץ. נוזל הבלם מתוכנן לעמוד בטמפרטורות גבוהות מאד מבלי לרתוח ומדד עמידותו נמדד בתקן DIT (סימול ל-Department Of Transportation) כאשר מוכרים לנו נוזלי הבלם בתקנים DOT3, DOT4, DOT5 ו- DOT5.1.1. ההבדלים ביניהם הם טמפרטורת הרתיחה. DOT5 הינו נוזל בלם סילקוני בעל יכולת ספיחת מים נמוכה וטמפרטורת רתיחה גבוהה, אך שימוש בו מחייב התאמה של משאבות הבלם והצינורות.
האויב הגדול ביותר של נוזל הבלם הוא מים שכידוע רותחים ב 100 מעלות צלזיוס. התוספים שנמצאים בנוזל הבלם סופחים לחות מהאוויר ועל ידי כך מורידים את טמפרטורת הרתיחה של הנוזל. מסיבה זו מומלץ להחליף את נוזל הבלם פעם בשנתיים ולא להשתמש בנוזל שהיה במיכל פתוח וספח הרבה לחות.